עיקול מיטלטלין בהוצאה לפועל
מיטלטלין הינם כל נכס שאינו מקרקעין לרבות נכסים לא מוחשיים כגון זכויות קיימות או עתידיות (למשל זכויות על פטנטים, זכויות יוצרים וכדומה). עיקול מיטלטלין הינה פעולה משפטית כנגד הבעלים או כנגד המחזיק בנכס, מטרתה של פעולה זו הינה לשים את היד על הנכס נשוא העניין ובכך להגביל את יכולתו של החייב להשתמש בנכס, למנוע ממנו את האפשרות להבריח את הנכס ולאפשר לזוכה (הנושה בהוצאה לפועל) להיפרע מהנכס בשל החוב המגיע לו מהחייב. רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מיטלטלי החייב ומכירתם או מימושם בדרך אחרת. ומשציווה כך, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לעקל את נכסי החייב הניתנים לעיקול באופן הבא: כאשר מדובר בנכסים שהעברתם מידי החייב או המחזיק בהם לצד שלישי כלשהו טעונה רישום, רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות כי העיקול על הנכס ייעשה בדרך של רישום בלבד במסמכים המתאימים, כך למשל ניתן לעקל רכב של החייב באמצעות רישום עיקול על הרכב במשרד הרישוי. לאחר שנרשם עקול על מיטלטלין כאמור, הממונה על הרישום לא יעטר לבקשה לשנות או לבטל את הרישום אלא בהסכמת הזוכה (הנושה שדרש את העיקול) או על-פי צו של בית משפט או צו של רשם ההוצאה לפועל.
במידה ומנהל לשכת ההוצאה לפועל מעקל כסף מזומן, עליו להפקידו בקופת בית המשפט ולתת לחייב קבלה על כך. במידה והמעוקלים כללו ניירות ערך או שטרות, על מנהל לשכת ההוצאה לפועל למלא דוח המפרט את סוגן, מספרן הסידורי וערכן הנקוב, ולהפקידן בבנק או במקום אחר שקבע רשם ההוצאה לפועל. במידה והנכסים המעוקלים נושאים ריבית או פירות אחרים, ייחשבו גם הם למעוקלים, בתוקף אותו צו עיקול.
מיטלטלין שלא ניתן לעקל
חוק ההוצאה לפעל מונה רשימת מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול כגון: צורכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים שמהווים צרכים חיוניים של החייב ושל בני משפחתו הגרים עמו. בנוסף, לא ניתן לעקל דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו. וכן כלים, מכשירים, מכונות, ומיטלטלין אחרים וכן בעלי חיים שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו ובלבד שהשווי שלהם אינו עולה על 200 ש"ח ואם מדובר במכונות אינו עולה על 500 ש"ח.
בנוסף, לא ניתן לעקל כלים, מכשירים, מכונות ובעלי חיים השייכים לנכה ונחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו, ולא ניתן לעקל חיות מחמד.
ראוי לציין כי הפטור מעיקול, לא יחול על עיקולים בגין חוב שנתחייב בו החייב ברכישת המיטלטלין שעיקולם נדרש.
בנובמבר 2008 פורסם התיקון ה-29 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז 1967, בתיקון נקבע כי בנוסף לכל האמור לעיל, החייב זכאי להמשיך ולהחזיק בידיו לפי בחירתו אחד מאלה: מחשב או טלביזיה או טלפון/ נייד או מכונת כביסה. כמו כן, התיקון לחוק הסמיך את רשם ההוצאה לפועל לקבוע מיוזמתו או לפי בקשת החייב כי אין לעקל מיטלטלין אשר רשם ההוצאה לפועל סבור כי התמורה הצפויה ממכירתם, אינה מצדיקה את הפגיעה בחייב ו/או בבני משפחתו הגרים עמו.
אופן ביצוע העיקולים
כאמור, במידה שרשם ההוצאה לפועל נתן צו עיקול, הצו מסמיך את מנהל לשכת ההוצאה לפועל להיכנס לחצרים של החייב שבהם נמצאים או עשויים להימצא מיטלטלי החייב ולעקלם. כמו כן רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב ולעקל את מיטלטלי החייב הנמצאים בהם וזאת בתנאי שלפני כן, ימסור למחזיק בחצרים אלו הודעה על צו העיקול שבידיו ועל כוונתו להיכנס לחצרים לשם ביצוע הצו (במקרים מסויימים בהם הזוכה סבור כי מתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול, הוא יכול לבקש מרשם ההוצאה לפועל להטיל עיקול בחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב ללא מתן הודעה מוקדמת, ורשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשה).
לאחר הטלת העיקול רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להוציא את המיטלטלין המעוקלים ממקום הימצאם, או להשאירם במקום הימצאם (כאשר יש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ספק סביר לגבי הבעלות במיטלטלין הוא לא יוציא אותם אלא בהוראה של רשם ההוצאה לפועל). לשם ביצוע העיקול מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להתגבר על כל התנגדות לביצוע ההליך ואף לפרוץ למבנים לשם ביצוע הצו.
העמדת נאמן על המיטלטלין המעוקלים
מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד אדם שהסכים לכך להיות נאמן על המיטלטלין המעוקלים, הנאמן יהיה אחראי לשמור על המיטלטלין המעוקלים ואם מדובר בבעלי-חיים- גם על הזנתם ולמסור את המיטלטלין למנהל לשכת ההוצאה לפועל באופן במקום ובמועד שיורה לו על כך. (כעיקרון ניתן להטיל גם על החייב עצמו להיות נאמן על המיטלטלין ואפילו בניגוד לרצונו, אך הוא לא יהיה זכאי לשכר על כך). במידה והנאמן לא ימלא חובה מחובותיו ללא הצדק סביר, רשם ההוצאה לפועל רשאי לחייב את הנאמן לשלם את החוב הפסוק של החייב או את שווי המיטלטלין שהופקדו למשמרתו לפי הנמוך.
במידה וערב העיקול היו המיטלטלין המעוקלים בשימושו של הנאמן, הוא רשאי להמשיך ולעשות בהם שימוש סביר. ואם היו המיטלטלין בשימוש החייב או בני משפחתו הגרים עמו, הנאמן רשאי לאפשר להם להמשיך להשתמש במיטלטלין בכפוף להוראות שייתן רשם ההוצאה לפועל.
מכירת המעוקלים
אם חלפו 14 יום, מים עיקולם של המיטלטלין והחייב טרם שילם את חובו, רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על מכירת המיטלטלין המעוקלים. במידה ומדובר בנכסים "פסידים" (כלומר נכסים שעלולים להתקלקל) רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל למכור אותם מייד (מבלי להמתין 14 יום).
אדם שעלול להיפגע מהמכירה יכול לבקש להשהות את המכירה ורשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאים לצוות על השהיית המכירה. צו להשהיית המכירה יפקע תוך 7 ימים אם המבקש לא הפקיד בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל ערבון לכיסוי הוצאות שמירת המעוקלים ירידת ערכם ואחסונם.
ככלל המיטלטלין המעוקלים ימכרו באמצעות מכרז (במקרים מסויימים ניתן למכור את המעוקלים במכירה פומבית או בדרך אחרת). כל המעוניין יגיש הצעה במעטפה סגורה ובצירוף ערובה של 10% מגובה הצעתו. ועדת המכירות תבחר בהצעה הגבוהה ביותר בתנאי שאינה נופלת מסכום השומה שנקבעה לעניין זה (במידה והיא נמוכה מגובה השומה יוצאו המיטלטלין למכירה חוזרת שוב ושוב אך בפעם השלישית ימכרו המיטלטלין למרבה במחיר גם אם הצעתו נופלת מסכום השומה. הקונה שהצעתו אושרה ישלם את מלוא הסכום (ה- 90% הנוספים) תוך 7 ימים ולאחר מכן המיטלטלין ימסרו לידיו.
? האמור לעיל אינו מהווה יעוץ או תחליף לייעוץ משפטי
? הכותב, עו"ד אבירם א. גולדשטיין, הינו שותף במשרד עורכי הדין - איפרגן גולדשטיין העוסק בין היתר בתחום פשיטות הרגל והפירוקים.
מיטלטלין הינם כל נכס שאינו מקרקעין לרבות נכסים לא מוחשיים כגון זכויות קיימות או עתידיות (למשל זכויות על פטנטים, זכויות יוצרים וכדומה). עיקול מיטלטלין הינה פעולה משפטית כנגד הבעלים או כנגד המחזיק בנכס, מטרתה של פעולה זו הינה לשים את היד על הנכס נשוא העניין ובכך להגביל את יכולתו של החייב להשתמש בנכס, למנוע ממנו את האפשרות להבריח את הנכס ולאפשר לזוכה (הנושה בהוצאה לפועל) להיפרע מהנכס בשל החוב המגיע לו מהחייב. רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על עיקול מיטלטלי החייב ומכירתם או מימושם בדרך אחרת. ומשציווה כך, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לעקל את נכסי החייב הניתנים לעיקול באופן הבא: כאשר מדובר בנכסים שהעברתם מידי החייב או המחזיק בהם לצד שלישי כלשהו טעונה רישום, רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות כי העיקול על הנכס ייעשה בדרך של רישום בלבד במסמכים המתאימים, כך למשל ניתן לעקל רכב של החייב באמצעות רישום עיקול על הרכב במשרד הרישוי. לאחר שנרשם עקול על מיטלטלין כאמור, הממונה על הרישום לא יעטר לבקשה לשנות או לבטל את הרישום אלא בהסכמת הזוכה (הנושה שדרש את העיקול) או על-פי צו של בית משפט או צו של רשם ההוצאה לפועל.
במידה ומנהל לשכת ההוצאה לפועל מעקל כסף מזומן, עליו להפקידו בקופת בית המשפט ולתת לחייב קבלה על כך. במידה והמעוקלים כללו ניירות ערך או שטרות, על מנהל לשכת ההוצאה לפועל למלא דוח המפרט את סוגן, מספרן הסידורי וערכן הנקוב, ולהפקידן בבנק או במקום אחר שקבע רשם ההוצאה לפועל. במידה והנכסים המעוקלים נושאים ריבית או פירות אחרים, ייחשבו גם הם למעוקלים, בתוקף אותו צו עיקול.
מיטלטלין שלא ניתן לעקל
חוק ההוצאה לפעל מונה רשימת מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול כגון: צורכי אוכל כדי מחיית החייב ובני משפחתו הגרים עמו, מערכות בגדים, מיטות, כלי מיטה, ציוד רפואי, תרופות, כלי אוכל, כלי מטבח וכלי בית אחרים שמהווים צרכים חיוניים של החייב ושל בני משפחתו הגרים עמו. בנוסף, לא ניתן לעקל דברים הדרושים כתשמישי קדושה לחייב ולבני משפחתו הגרים עמו. וכן כלים, מכשירים, מכונות, ומיטלטלין אחרים וכן בעלי חיים שבלעדיהם אין החייב יכול לקיים מקצועו, משלח ידו או עבודתו שהם מקור פרנסתו ופרנסת בני משפחתו ובלבד שהשווי שלהם אינו עולה על 200 ש"ח ואם מדובר במכונות אינו עולה על 500 ש"ח.
בנוסף, לא ניתן לעקל כלים, מכשירים, מכונות ובעלי חיים השייכים לנכה ונחוצים לו לשימושו האישי בגלל נכותו, ולא ניתן לעקל חיות מחמד.
ראוי לציין כי הפטור מעיקול, לא יחול על עיקולים בגין חוב שנתחייב בו החייב ברכישת המיטלטלין שעיקולם נדרש.
בנובמבר 2008 פורסם התיקון ה-29 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז 1967, בתיקון נקבע כי בנוסף לכל האמור לעיל, החייב זכאי להמשיך ולהחזיק בידיו לפי בחירתו אחד מאלה: מחשב או טלביזיה או טלפון/ נייד או מכונת כביסה. כמו כן, התיקון לחוק הסמיך את רשם ההוצאה לפועל לקבוע מיוזמתו או לפי בקשת החייב כי אין לעקל מיטלטלין אשר רשם ההוצאה לפועל סבור כי התמורה הצפויה ממכירתם, אינה מצדיקה את הפגיעה בחייב ו/או בבני משפחתו הגרים עמו.
אופן ביצוע העיקולים
כאמור, במידה שרשם ההוצאה לפועל נתן צו עיקול, הצו מסמיך את מנהל לשכת ההוצאה לפועל להיכנס לחצרים של החייב שבהם נמצאים או עשויים להימצא מיטלטלי החייב ולעקלם. כמו כן רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להיכנס לחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב ולעקל את מיטלטלי החייב הנמצאים בהם וזאת בתנאי שלפני כן, ימסור למחזיק בחצרים אלו הודעה על צו העיקול שבידיו ועל כוונתו להיכנס לחצרים לשם ביצוע הצו (במקרים מסויימים בהם הזוכה סבור כי מתן הודעה מוקדמת עלול לסכל את העיקול, הוא יכול לבקש מרשם ההוצאה לפועל להטיל עיקול בחצרים שאינם מוחזקים בידי החייב ללא מתן הודעה מוקדמת, ורשם ההוצאה לפועל רשאי להיעתר לבקשה).
לאחר הטלת העיקול רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להוציא את המיטלטלין המעוקלים ממקום הימצאם, או להשאירם במקום הימצאם (כאשר יש למנהל לשכת ההוצאה לפועל ספק סביר לגבי הבעלות במיטלטלין הוא לא יוציא אותם אלא בהוראה של רשם ההוצאה לפועל). לשם ביצוע העיקול מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להתגבר על כל התנגדות לביצוע ההליך ואף לפרוץ למבנים לשם ביצוע הצו.
העמדת נאמן על המיטלטלין המעוקלים
מנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי להעמיד אדם שהסכים לכך להיות נאמן על המיטלטלין המעוקלים, הנאמן יהיה אחראי לשמור על המיטלטלין המעוקלים ואם מדובר בבעלי-חיים- גם על הזנתם ולמסור את המיטלטלין למנהל לשכת ההוצאה לפועל באופן במקום ובמועד שיורה לו על כך. (כעיקרון ניתן להטיל גם על החייב עצמו להיות נאמן על המיטלטלין ואפילו בניגוד לרצונו, אך הוא לא יהיה זכאי לשכר על כך). במידה והנאמן לא ימלא חובה מחובותיו ללא הצדק סביר, רשם ההוצאה לפועל רשאי לחייב את הנאמן לשלם את החוב הפסוק של החייב או את שווי המיטלטלין שהופקדו למשמרתו לפי הנמוך.
במידה וערב העיקול היו המיטלטלין המעוקלים בשימושו של הנאמן, הוא רשאי להמשיך ולעשות בהם שימוש סביר. ואם היו המיטלטלין בשימוש החייב או בני משפחתו הגרים עמו, הנאמן רשאי לאפשר להם להמשיך להשתמש במיטלטלין בכפוף להוראות שייתן רשם ההוצאה לפועל.
מכירת המעוקלים
אם חלפו 14 יום, מים עיקולם של המיטלטלין והחייב טרם שילם את חובו, רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על מכירת המיטלטלין המעוקלים. במידה ומדובר בנכסים "פסידים" (כלומר נכסים שעלולים להתקלקל) רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל למכור אותם מייד (מבלי להמתין 14 יום).
אדם שעלול להיפגע מהמכירה יכול לבקש להשהות את המכירה ורשם ההוצאה לפועל או בית המשפט רשאים לצוות על השהיית המכירה. צו להשהיית המכירה יפקע תוך 7 ימים אם המבקש לא הפקיד בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל ערבון לכיסוי הוצאות שמירת המעוקלים ירידת ערכם ואחסונם.
ככלל המיטלטלין המעוקלים ימכרו באמצעות מכרז (במקרים מסויימים ניתן למכור את המעוקלים במכירה פומבית או בדרך אחרת). כל המעוניין יגיש הצעה במעטפה סגורה ובצירוף ערובה של 10% מגובה הצעתו. ועדת המכירות תבחר בהצעה הגבוהה ביותר בתנאי שאינה נופלת מסכום השומה שנקבעה לעניין זה (במידה והיא נמוכה מגובה השומה יוצאו המיטלטלין למכירה חוזרת שוב ושוב אך בפעם השלישית ימכרו המיטלטלין למרבה במחיר גם אם הצעתו נופלת מסכום השומה. הקונה שהצעתו אושרה ישלם את מלוא הסכום (ה- 90% הנוספים) תוך 7 ימים ולאחר מכן המיטלטלין ימסרו לידיו.
? האמור לעיל אינו מהווה יעוץ או תחליף לייעוץ משפטי
? הכותב, עו"ד אבירם א. גולדשטיין, הינו שותף במשרד עורכי הדין - איפרגן גולדשטיין העוסק בין היתר בתחום פשיטות הרגל והפירוקים.
כותב המאמר עו"ד יהודה איפרגן, שותף במשרד עורכי הדין איפרגן גולדשטיין העוסק בתחום האזרחי-מסחרי. בין היתר עוסק המשרד בדיני תאגידים, סוגיות מיסוי, מקרקעין, הוצאה לפועל, דיני עבודה ותובענות כספיות. המשרד מושתת על עבודה אישית, מסירות ומקצועיות.
מאמרים נוספים של עו"ד יהודה איפרגן ניתן לקרוא באתר המשרד בכתובת: http://www.ig-law.co.il
מאמרים נוספים של עו"ד יהודה איפרגן ניתן לקרוא באתר המשרד בכתובת: http://www.ig-law.co.il